אומדן שווי שוק של קרקע לבית עלמין

בשנים האחרונות עולים יותר ויותר מקרים בהם יורשים ומשפחות מגלים כי הקרקע הפרטית בבעלותם הנה בשימוש, ו/או מיועדת לבית עלמין. במקרים שונים אף הקרקע לא רק ששימשה לקבורת בני המשפחה, אלא אף חב` "קדישא", עושה שימוש בקרקע כחלק מבית קברות קיים. אומדן שווי הזכויות בשוק החופשי, בקריטריון של קונה מרצון ממוכר מרצון בקרקע, ומהם דמי השימוש עבור חלק הקרקע, שנתפס, ללא רשות!? הנן שאלה המופנית אל שמאי המקרקעין.


     חזרה ל->

לשאלות אלה נזקק שמאי המקרקעין להתייחס בחוות דעתו לנושאים העיקריים הבאים: 
  • מיקום הקרקע במרקם הכללי ובמידה, שהקרקע ממוקמת כחלק מבית קברות קיים, מיקומה ביחס לכניסות והיציאות, שטחה, צורתה ופני הקרקע.
  • התכניות החלות על הקרקע ויעודה.
  • עקרונות ורקע לנושא קבורה בישראל רקע וחקיקה:
מדי שנה נפטרים בישראל כ-35,000 יהודים. קבורתם נעשית על-ידי כ- 600 חברות הכוללות את חברות קדישא וחברות פרטיות. הקבורה הנה באחריותן של מספר רשויות, בהן: משרד ראש הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות.ישנם מספר חוקים ותקנות המסדירים את נושא הקבורה בארץ. להלן תמציתם:
  • פקודת בריאות העם, 1940. הפקודה מסדירה את נושא רישוי בתי העלמין ואת התנאים שיש לקיים לפני שקוברים מת.
  • חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א – 1971.
  • החוק מסדיר את תעריפי רכישת חלקת קבר בחיים ואת תקרת המחיר במקרים חריגים.
  • סכום המקסימום, שמותר לגבות כיום מתושב יהודי, המבקש לרכוש חלקת קבר בעודו בחיים בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה הנו, בתעריף מקסימלי של 6,500 ₪.
  • תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו – 1976.קובעות את גובה תשלום דמי הקבורה והשירותים עליהם מותר לחברות לגבות תשלום.
  • חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו – 1996.מסדיר את הקמתם של בתי עלמין אזרחיים שהקבורה בהם נעשית על-פי השקפתו של אדם.
  • תקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית התשנ"ט – 1998. התקנות מסדירות מתן רשיון קבורה לתאגיד העוסק בקבורת נפטרים בבית עלמין אזרחי חלופי ומגדירות את התנהלותו בהתאם לתקנות דמי קבורה ולגבי רכישת חלקת קבר בחיים בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א – 1971.
סוגי קבורה:

כיום מקובלת בישראל קבורה בשני סוגי קברים כדלקמן: 
קבורת "שדה" - הקבורה נעשית על פני מפלס קרקע אחד. בקבורת שדה נקברים בממוצע כ- 280 נפטרים בדונם נטו. קבורה "רוויה" - היא שם כולל לקבורה צפופה מקבורת שדה בשטח נתון. בקבורה רוויה אפשר לקבור בצפיפות גדולה יותר מקבורת שדה.

להלן שיטות קבורה רוויה המאושרות על-פי ההלכה היהודית בישראל:

קבורת סנהדרין: קבורה בכוכי קבורה שנחפרו בקיר.
קבורה (זוגית, כפולה): קבורת בן משפחה נוסף בקבר קיים, מעל הגופה הראשונה.
קבורה רוויה במפלסים (רמה): קבורה במפלסים ובה מס` יחידות קבר.

מיקרים בהם ניתן לגבות כספים בגין קבורה:
קבורת תושב ישראל שנקבר במקום מגוריו הנה ללא תשלום, והוצאות יום הקבורה משולמות בכספי המוסד לביטוח לאומי.

במקרים המפורטים להלן חברות הקבורה רשאיות לגבות תשלום בעבור שירותי הקבורה:
1.רכישת חלקת קבר בחיים על-פי תעריפים הקבועים בחוק.
2.קבורה בחלקה חריגה (הגדרתה נקבעת ע"י המוסד לביטוח לאומי).
3.קבורה בבית-עלמין סגור (בית-עלמין שהוכרז סגור בשל מיעוט חלקות קבורה).
4.קבורת תושב ישראל שנפטר ומשפחתו מבקשת שייקבר שלא במקום מגוריו.
5.רכישת חלקות קבר בעבור מי שאינו תושב ישראל.

נוסף על האמור, בחוק הוגדרו מקרים שבהם יינתנו הנחות לתושבים המבקשים לקנות חלקת קבר בעודם בחיים כגון: אדם המבקש לקנות חלקת קבר סמוך לבן-זוגו ישלם 80% מהתעריף המקסימלי, אדם המבקש לקנות חלקת קבר המיועדת לקבורה רוויה ישלם 75% מהתעריף המקסימלי, אדם המבקש לקנות חלקת קבר המיועדת לקבורה זוגית ישלם 80% מהתעריף המקסימלי.
כמו כן נקבע, כי אדם המבקש לקנות חלקת קבר מחוץ לישוב מגוריו ישלם עד 120% מהתעריף המקסימלי.

מקורות ההכנסה העיקריים של חברות קבורה הנם:
1. דמי הקבורה שמשלם המוסד לביטוח לאומי בתמורה לסל השירותים ביום הקבורה (מידע נמסר בע"פ ממחלקת זקנה ושארים במוסד לביטוח לאומי) בערים שמספר תושביהם עולה על 50,000 תושבים הנו 5,203 ₪ לנפטר (נמסר לנו כי התשלומים פטורים ממע"מ).
השירותים המכוסים ע"י דמי הקבורה ואשר על חברות הקבורה להעניק ללא תשלום כוללים בין היתר: אחוזת קבר, כריית קבר, כיסוי הקבר, מרצפות לבניין הקבר ועוד.
2. מכירת חלקות קבר בחלקות החריגות ובבתי העלמין הסגורים.
3. מכירת אחוזות קבר בחיים.

עקרונות שמאיים:
שטח חלקת קבר הנו 3.6 מ"ר, כולל שבילים ומעברים.

מגבלת שיווק מקומות קבורה – יתכן ובאותה העיר אין מחויבות להקצאת חלקות קבר לתושבים. לפיכך, אין הפחתה במס` מקומות הקבורה. תנאי למכירת קבר הנו שהנפטר תושב העיר, או שאחד מבני המשפחה קבור במקום.

התקבול בגין חלקת קבר "שדה" באותה העיר ינוע בין 4,000 ₪- 10,000 ₪.
הוצ` קבורת יום, המוענק ע"י הבטוח הלאומי בסך 2,000 ₪.
תחשיב להכנסות והעלויות, תוך התייחסות, במידה וקיים צורך לדחייה בגין אכלוס ופיתוח.

חלוקת הקרקע בהתאם למצב התפסויות: שטח תפוס בקברי משפחת בעלי הזכויות, שטח התפוס, ללא רשות, ע"י חב` "קדישא" ושטח פנוי. בגין השימוש ללא רשות של חב` קדישא זכאים בעלי הזכויות לדמי שימוש ראויים, ניתן לחשבם לתקופה של 7 שנים בשיעור של 6% משווי השטח התפוס ללא רשות בהוון של 7% לשנה. הריבית השנתית הנה 4% לשנה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

הוצאות ממוצעות גין קבורת "שדה" הנן 3,500 ₪, הכוללות אחוזת קבר, כריית קבר, כיסוי הקבר, מרצפות לבניין הקבר, גינון, תאורה, סלילה ושירותי קבורה. ניתן להניח כי בין 10%- 20% מחלקות הקבר, הפנויות, יוקצו לתושבי חוץ. ההכנסה מחלקות אלה הנה בשיעור של 115%- 130% מחלקות קבר רגילות.

שומות\חוות דעת להערכת שווי שוק נערכות על ידי משרדנו, הן עבור לקוחות מסחריים והן עבור לקוחות פרטיים. למשרדנו ניסיון רב תחומי ובין לקוחותינו מנויים בנקים , חברות מסחריות פרטיות , חברות בורסאיות, גופים שונים ואנשים פרטיים.

 |  שמאות מקרקעין |  אודות  |  תמ''א 38 בשבילך  |  סוגיות נפוצות ופתרונות  |  מגמות חמות  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
בועז וכולדר-שמאות מקרקעין- www.w-b.co.il © כל הזכויות שמורות
שמאי מקרקעין - שמאי מקרקעין בתל אביב - בועז וכולדר תל אביב: דרך מנחם בגין 44 טל: 03-6877979 פקס: 03-6877977 חיפה: סטפן וייז 1 טל: 04-8311738
כל מידע המובא באתר זה אינו מיועד להצגה או להעתקה, באופן מלא או חלקי, השימוש במידע דלעיל הינו באחריות המשתמש בלבד. כל המידע המוצג באתר הינו
מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת מקצועיות. אין באמור לעיל משום ייעוץ ו/או חוות דעת והוא מבוסס על בדיקות ניתוחים והנחות עבודה, שנעשו במשרדנו.
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל