השיטה מעוגנת בחוק שעבר מספר שינויים: חוק הגנת הדייר
מי שרכש זכויות בנכס בדמי מפתח, שילם לבעל הנכס מחיר השווה בדרך כלל כמחצית משוויו, וקיבל את המפתח לדירה או למשרד (ומכאן כינוי העסקה). בנוסף, ממשיך הדייר לשלם בכל חודש סכום זעום המהווה שכר דירה חודשי. בתמורה לתשלומים אלו, קיבל הדייר הגנה לזכויות המגורים שלו בנכס עד סוף ימיו. הדייר המוגן אף יכול להוריש זכות זו , בתנאים מסוימים, לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אם אותו קרוב התגורר עימו סמוך לפטירתו.
החוק המסדיר את התנהלות העסקות הייחודיות הללו, מעגן חובות וזכויות שונות לבעלי הנכס ולדיירים. כגון: חלוקת הוצאות שוטפות של הבניין, שיפורים בנכס, גובה דמי השכירות החודשיים, ועוד. כיום יש בישראל כ-35,000 נכסים שבהם בוצעו עסקות "דמי מפתח", רובם הגדול דירות ומיעוטם משרדים. דיירי הנכסים הללו הם דיירים מוגנים, ואי אפשר לפנותם אלא במקרים מסוימים שנקבעו בחוק.
אחד מעקרונות החוק, קובע כי דייר מוגן יכול להעביר את זכויותיו לאחר, עם זכות סרוב ראשונית לבעל הנכס, היינו: במחיר המוצע ניתנת זכות הרכישה קודם לבעלים, ואם הם ויתרו - נמכרת הזכות לאחר, ובתמורה מתחלקים הדייר ובעל הנכס לפי חלוקה הקבועה בחוק.
מאחר וכיום יש מיעוט נכסים המוצעים על ידי בעליהם בעסקה כזו, עיקר השוק מתנהל על הסחר בזכויות דמי המפתח שקיימות בנכסים ישנים. שוק זה פעיל בעיקר במרכזי הערים הגדולות בשכונות ותיקות. העסקה משתלמת לקונים שאינם יכולים להשקיע ממון רב ברכישת הנכס (נשים חד-הוריות, אנשים מבוגרים או זוגות צעירים חסרי אמצעים) או לכאלה המעוניינים לגור בדירה מרווחת אך לא לשלם עבורה מחיר מלא. בעלי הנכסים יכולים גם הם להרוויח, מהחלק המועבר אליהם בעת העברת הזכויות ומשכר הדירה החודשי הנמוך אך הקבוע.
מנגנון דמי המפתח לוקה בעיוותים מסוימים, היוצרים לעתים עימותים בין בעלי הנכסים לבין הדיירים המוגנים. הדיירים רואים ב"רכישה" בדמי מפתח השקעה לכל דבר ומעוניינים להבטיח את זכויותיהם, ובעלי הנכס מעוניינים פעמים רבות לממש את זכות הבעלות שלהם, להיפטר מהדיירים המוגנים ולהשכיר הנכס שלהם במחיר מלא.
כך למשל יכול בעל הנכס להציק לדייר – לא להשתתף בתשלומים החלים עליו, לנסות לא להסכים להעברת הזכות, וכדומה – כדי לאלץ את הדייר המוגן לפנות את הדירה ולהשיבה אליו. גם הדייר יכול להציק לבעל הנכס ולא להשתתף בתשלומים החלים עליו.
השיטה רצופת העיוותים, הביאה להתדיינויות רבות בבתי משפט, ואף למספר דיונים בכנסת, עד לחקיקתו הסופית ב־1972 של חוק הגנת הדייר. מנגנוני הגנה על דיירים נוצרו במדינות רבות בעולם בשלהי מלחמת העולם השנייה, אך יצרו עיוותים בכל מקום בו הונהגו. בימינו קיים עדיין בארץ שוק מסוים להעברת זכויות דיירות בדמי מפתח, אולם התופעה הולכת ומתמעטת, ונראה כי היא עומדת לגווע מעצמה ולעבור מן העולם.